יונים בוכות – לקסיקון 88 החדש

א

אליטיסטים – כינוי גנאי לציבור המעוניין בשידור ציבורי.

ארכיון – הוקוס פוקוס, והנה 81 שנה נעלמו.

ב

בהרצה – תירוץ אולטימטיבי, ללא הגבלת נושא או זמן.

בוים בוים מנדלבוים
– פרסומת לחברת מזרנים, שזוכה לתחושת אנטי עקב דמיון בין שם המותג, לבין שם משפחה מסוים.

בלוז – ככל שהוא מושמע פחות, כך מרגישים בו יותר.


בנאי אהוד
– אמן שלא פחד. אמן שלא לבד.

בתיאבון – ברכה יומיומית שעברה מארוחת הצהריים לנשנושי הערב.

ג

גורא-עיני, גלית– במקום בו היא לא מושמעת, סביר להניח שמישהו איבד את הדרך.

גלגל"צ – תחנת רדיו המשדרת מיפו ומתל אביב בו זמנית.

מנת יתר של אוכמניות.

ד

דיקטטורה – הדרך בה גורמים ליואב יפת ולטל ארגמן להישמע אותו הדבר.

דף הפייסבוק של כאן 88: המקום בו המאזינים שולחים תודות נרגשות להנהלה.

ה

המוזיקה הכי טובה –כי המוזיקה הכי טובה כבר לא נמצאת ברדיו.

הדס, ניב (וגם מנוחין, משגב) – עיתונאי המגונן בחירוף נפש על תחנה שהוא אינו מכיר, מצביע על כשלים בתחנת עבר שהוא לא הכיר, ומשמיץ אזרחים שהוא לא מכיר (ע"ע מתאבלים אגרסיביים).

ו

ועדת לנדס – אביו מולידו של כאן. הבן מתכחש לאב.

ויקיפדיה – שמו של כותב דברי הקישור בתכניות הבוקר.

ז

זמרירים– פעם מזי כהן באטיוד ג'אז. כיום איש צועק.

ח

החברים של נטשה – ארקדי ומיכה לא מבינים איך קפצו התמלוגים.

חושך – השעות שבהן מושמעת מוזיקה מאירה

חמישה עשר במאי – היום בו המוזיקה מתה.

ט

טוקינג אבאוט רבולושן – בהיפוך מוחלט לתוכנו, השיר הזה משודר בכל שעה כדי להרגיע את המאזינים (ע"ע יונים בוכות)

י

יונים בוכות – להיטו של פרינס המושמע ללא הרף בשעות היום. שמו מעיד על תחושות המאזינים.

לא רק היונים בוכות.

כ

כאן 88 – תחנת מיינסטרים חדשה, המשדרת בתדר בו שודרה בעבר 88FM

כאן עונים – פוסט אירוני, בו לא עונים למאזינים חסרי אונים.

כאן תרבות – תחנת רדיו המסקרת את כל הסערות בעולם התרבות, למעט אחת.

ל

לוגו – אזהרה: מנת יתר של אוכמניות עלולה לגרום להזיות גרפיות.

מ

מנעד – שם קוד לתגובה גנרית מטעם דוברות התאגיד. פרודיה על הודעות דובר חסרות פשר.

מציאות – שמה של תכנית עבר שבוטלה. כיום אין מה למצוא.

משמר 88 – המאבק הכי יפה ברדיו

מתאבלים אגרסיביים – דרכם של עיתונאים לנתב מחאה אל מחוזות הוויפאסאנה.

נ

נותנים ברוק – קהילה גדולה במיוחד שהחלה לסבול מחוסר שינה.

ס
סקסופון – תכנית ג'אז שנקראה על שם כלי נגינה. שניהם לא מושמעים יותר.

ע

ערכנו ביחד – דרכם של שדרנים להתנצל על רמת התכנית.

פ

פופלקס – תכנית לילה פופולרית שחטפה שבץ.

פלייליסט זה כמו כותרת – לפחות אין לו עיתון.

פרדייז – אפליקצייה המשמשת תחליף סם לנגמלים מ-88.

צ

צום 88 – מחאה באמצעות החרמת התחנה. יש הבוחרים ברמדאן 88, ומאזינים לה רק בשעות החושך (ע"ע)

ק

קובלנץ – עיר בדרום מערב גרמניה. תושבים מתלוננים שהעיר מרוחקת, ושקשה מאוד להגיע אליה. במיוחד אל לב העיר.

קוקטייל 88 – משהו שקידם אמנים חדשים פעם.

קפה 88 (וגם אספרסו) – מתסמיני הגמילה מקפאין: תחושת נמנום.

בעיות גישה ללב העיר. העיר קובלנץ, גרמניה.

ר
רוזנבוים – ביידיש: עץ שושנים. בעברית: הגנן שמוודא שבכל הערוגות יצמחו רק שושנים.

רוקר טוב – מגדלור של בוקר, המוקף מים רדודים.

רצף (גם מוכרות) – ערך תכנוני שנועד לבטל ערך תרבותי.

ש

שאזאם – אפליקציה שחווה ירידה חדה במספר המשתמשים.

שידור ציבורי – היריב הגדול של קובלנץ (ע"ע)

שמרו על מרחק בכביש ועל קרבה בלב – עדכון: בימי חול תאונות שרשרת מותרות.

שעת הג'י – מי שלא רצה אותה מענגת מאזינים שעה בצהריים, יקבל אותה גוזלת מאזינים שעתיים בבוקר.

ת

תשעים מאתיים ועשר – תכנית עבר פופולרית. שמה החדש הוא תשעים ואחת נקודה שמונה.

תופסים גל – פעולה לא רלוונטית כשהים שטוח.

מודעות פרסומת

שבע תחנות חובה בשפריצבורג

אין כמו שפריצבורג, בירת רפובליקת קונצלנד היפהפייה. עיר בירה אירופאית, מהנה ומרגשת!

הנה שבעה דברים שחייבים לעשות בשפריצבורג:

  1. כל סיור בעיר חייב להתחיל בכיכר אלכסנדר השלישי (ALEXANDEREN DRAI'E PLATSS), על גדות נהר השפריץ. במרכז הכיכר המטופחת פסל מזהב טהור, בו נראה אלכסנדר השלישי, מלך קונצלנד במאה ה-17 רכוב על סוס, ומשתין על עבדים צוענים, זכר לנצחונו הכביר במלחמת סלובניה-סלובקיה, ובשיעבוד הממלכה הפרנקו-קלטית. האגדה המקומית מספרת שאם תדגדגו את ישבנו של הסוס, תזכו לחיי נצח. התרשמו מהאדריכלות הניאו-סטטית, האכילו יונים והמשיכו בטיול.
  2. מן הכיכר מתחיל מדרחוב רחב ידיים בשם שדרות פראייר (FRAIEEER'E AVENOO). התרשמו מהאדריכלות הניאו ויזוגותית, הניאו בארוקית, הניאו קלסית והניאו נאצית. בשדרה סניף של הארד רוק קפה, שבעה סניפי זארה, ועשרים סניפי מקדונלדס. הביטו בפסלים האנושיים, בציירי הדיוקנאות, רכשו גלויה, מחזיק מפתחות ומיונז מיניאטורי באחד מדוכני המזכרות. האגדה מספרת שמי שרוכש פחית שתייה באחד מהקיוסקים בשדרה (תמורת שמונה אירו), יזכה להיות פראייר של כבוד.
  3. המדרחוב מסתיים בקתדרלה הגדולה – מריה הבתולה על גדות השפריץ (MARIEE PURITANA DI SPRIZZZEN'E VASSERE). בתוך הכנסייה פסיפס מרהיב מאזמרגד, ועוגב עשוי פלוטוניום. האגדה מספרת שמי שימשש את פסל מריה (עשוי זהב אדום), יזכה בבתולי נצח! טפסו רק אלף ומאתיים מדרגות, ותגיעו לגג הכנסייה, שם תוכלו לעלות על הגלגל הענק התיירותי, ולקפוץ באנג'י או פארקור.
  4. ביקור בכיכר לוציפר (LUZIFERERNE'E PLATSS) הוא חוויה אותנטית מרהיבה. הכיכר המרוצפת אבן ניאו מונגולית שימשה בימי הביניים לשריפת מכשפות על המוקד. קונצלנד אוהבת לשמור על המסורת, וגם היום, ביום ראשון האחרון של כל חודש מתבצעת שריפת מכשפה. הצטרפו לקהל הסקרנים, ידו תפוח אדמה על המכשפה, וצפו בה עולה באש.  את הטקס מלווה מקהלת כנסיית מריה הבתולה על גדות השפריץ, בשירי יודל מלווים באקורדיון ומצילתיים, לבושים בכובעי קש, שלייקס ונעלי ניטים.
  5. הכירו את שייסה (SHAISE'E) – השכונה הטרנדית ביותר בשפריצבורג. השכונה שנמצאת בגדה המזרחית של נהר השפריץ, הייתה עד לא מזמן שכונת מהגרים אפורה, הסובלת מפשע וזנות, אך בשנים האחרונות הגיעו אליה צעירים היפסטרים. רחוב ציצקעס (ZIZKES'E SRTAS) מכוסה כולו בגרפיטי חתרני, ובשוליו מתחמים אלטרנטיבים מרהיבים. למשל גרינה (GREEN'E) הוא קומפלקס הבנוי כולו מגללי עזים ממוחזרים. במתחם הופעות של להקות רוק מקומיות, מסעדת מיונזן (MAYONESSSENEN) המפורסמת, חדר חזרות ומרתף עינויים. מועדון הסאדומאזוך (SADOMAZZOCH CLUBE) הוא גם חממת תפוחי אדומה, מועדון שיזוף ולייבל של מוסיקת חמת חלילים. שווה לנסוע מזרחה!
  6. בשפריצבורג אוכל רחוב נפלא. אל תפספסו את הפטאטו טורטן (PATTATO TORTTENE'E) – עוגה עשויה מקציפת תפוחי אדמה ודובדבנים במיונז, ואת הפוטאטן געפילט (POTTATEN GEFAULTTE'E) – תפוח אדמה ממולא בדומדמניות, כרוב, בייקון ומרציפן, בתיבול מיונז כמובן!
  7. שפיצבורג מלאה באטרקציות, אך כדאי לצאת ליום מהעיר, אל מחוז גורנישטלנד (GURNISHTTTT DISTRICTE'E), רק תשע שעות ברכבת. עלו על פסגת שפיצה שפריץ (SPIEZZE SPRIZZZ), ההר הגבוה ביותר באזור, ותהנו מנוף פסטורלי, מנוקד בשדות תפוחי אדמה ובמרבדי מיונז צהבהבים.

*הכותב היה אורח של לשכת התיירות הקונצלנדית, וטס באדיבות חברת התעופה קונצלנד לופטגעשעפט.

המלצות תרבות לחול המועד

חול המועד הגיע, ורבים שואלים אותי, אחיעד, מה נעשה בחול המועד?

הנה כמה מהאטרקציות המהממות שריכזתי בעבורכם:

יום השומה הבינלאומי

כבכל שנת מס, גם השנה רשות המסים חוגגת את יום השומה הבינלאומי, ואתם מוזמנים! פעילויות מיוחדות מצפות לכם בסניפי מס הכנסה ומע"מ. מבוך אתגרי לכל המשפחה, בהם תתחקו אחר שולה מחדר 114א. בחדרי ההמתנה: הצגת הילדים המדהימה: "מסים ונפלאות" – סיפורו של טופס 101 שרוצה להפוך לטופס 106, "מע"מ לעם"  – בניית דגל ישראל הגדול ביותר, כל כולו חשבוניות מס! סימפוזיון "שומה, על שום מה?" עם מיטב מורשי החתימה בשוק. יש מה לשפות!

פסטיבל הפתולוגיה באבו כביר

המכון הפתולוגי באבו כביר פותח שעריו לילדים, למתים ולמתים ברוחם.  לקטנטנים –  מתחם כבדים מתנפחים ובריכת מיצי מרה! ולכל המשפחה – בואו לחגוג את חג האסיף בקציר אברים אתגרי! סלפי  בחדר המתים! מתנה מיוחדת לבעל כרטיס "הפתולוג הצעיר" – תריסריון משומר בצנצנצת, חתום על ידי פרופסור היס!

מרוץ תל אביב "עפיפוני שמואל" לתעופה עצמית

זקוקים למרוץ ראוותני בתל אביב? יש ויש. בימי חול המועד יתקיים מרוץ "עפיפוני שמואל" לתעופה עצמית. בואו לעוף על עצמכם ברחבי העיר, התגאו במכנסוני הטייץ, התנשפו בסטייל, וראו את התל אביבים נצורים בביתם. פסטיבל "עפיפוני שמואל" הוא המקום בשבילכם

 

*מותנה בהרשמה מראש **מחיר ההשתתפות 940 ש"ח ללא מע"מ***בתום המרוץ תזכו בסלפי ובעפיפון עצמי מתנת עפיפוני שמואל **** שינויים בהסדרי התנועה בזמן המירוץ. כבישי גוש דן ייחסמו לחסרי המעוף.

דור ה-ם

חדש! האנשים שהביאו לכם את דור ה-X, דור ה-Y, ולאחרונה גם את דור ה-Z, לא עוצרים ומשדרגים אתכם אל דור ה-ם!

שמו שם הדור, "ם", ניתן לילידי ינואר עד אוגוסט 2016, משום שזה הצליל הנפוץ ביותר שהם מפיקים, בעיקר כשהם בוכים. כמו כן נגמרו האותיות באנגלית, כך מספר לנו הפרופסור דור צדיק, מהחוג לסוציופתיה באוניברסיטת חיפה.

הפרופסור צדיק חקר תכונות משותפות לילידי הדור, וממחקרו עולה כי בני דור ה-ם מאופיינים כמפונקים, ילדותיים וחסרי כל תכנון לעתיד.
בתצפיות שטח שערך בפעוטונים, משחקיות ג'ימבורי ופגיות, גילה כי בני דור ה-ם מתקשים לתפקד בעצמם. "נדהמתי לראות אותם מפקידים את גורלם בידי אחרים. הם אינם חושבים על העתיד, לא על קריירה, ולא על ערבות הדדית".
פרופסור צדיק גילה גם שוני פיזיולוגי מהותי בין בני דור ה-ם, לבין הדורות שקדמו להם. בני דור ה-ם נמוכים יותר, ושעירים פחות, עצמותיהם רכות, ומיתרי הקול שלהם מפיקים צלילים דקים יותר. "אין ספק כי מדובר בתהליך ניווני מדאיג, גם היכולות הוורבליות שלהם נמוכות מאוד", הוא מוסיף במבט מודאג במיוחד, "מסתבר שהם לא מסוגלים לדחות סיפוקים, ולו הבסיסיים ביותר: רעב, צמא, שינה, כאב". בשקט הוא לוחש לי כי אפילו על הפרשותיהם הם אינם שולטים.

"חשוב לזכור שבני הדור הזה ינהיגו את המדינה בעוד ארבעים וחמישים שנה, זה נורא, הולך ופוחת הדור", הוא מסכם בעצב את מחקרו.
וכנראה שיש עוד לאן להידרדר: הפרופסור שוקד כעת באפיונו של דור ה-גחכככעח, ילידי תחילת 2017. "אני צופה בעשרות מקרי אולטראסאונד, ומסתמנים ממצאים מדאיגים ביותר", הוא אומר בצער, "במיוחד בתחום הכישורים החברתיים".

נערי המים

שלשום, בעולם המקביל, במהלך טקס פרסי אופיר, עלתה השרה רגב לנאום.
והשרה עלתה, כהרגלה, חציה מחודדים וירתה פריפריות והגמוניות לכל עבר, אבל שם, בעולם המקביל, לא עלה רחש. כלום.
והיא קראה לפטר את ראשי הקרן, וקרן מור הרימה ראש לרגע. זה לא עלייך, הרגיע אותה מנשה נוי, וקרן שבה לבהות. והשרה רגב, מאוכזבת מחוסר שיתוף הפעולה עלתה אוקטבה, ודרשה בתוקף לשיר את התקווה בתחילת כל הקרנת סרט, והקהל לא ענה. לפתע נשמעה מחיאת כף אחת. מה? שאל מוני מושנוב, היה פה איזה יתוש. פספסתי אותו. והשרה הניפה דגל ישראל ענקי ורצה אתו לאורכה ורוחבה של הבמה, עד שששון גבאי צעק: "יש!". וכשהקהל הביט בו מופתע הוא התנצל, פשוט מצאתי את הפוקימון ההוא. וליא קניג בדיוק פקחה עין כשהשרה רגב קיללה את הקהל במרוקאית ועצמה אותה מיד אחר כך.
השרה המשיכה: שייפול עליכם בום, שתיחנקו מפרופס, שנערת מים תטביע אתכם!
פעם נערת מים באמת הטביעה אותי, מלמל ליאור אשכנזי לעתונאי שישב לידו. אבל יתר הקהל מילא פיו מים. שתק. אתם איחסה. פויה, שמאלנים, עמלק! די כבר! תענו לי, היה לנו הסכם, לא? אני נבנית עליכם, ואתם נבנים עליי, למה אתם שותקים? וברגע הזה היא החלה לפרוץ בבכי, וירדה מהבמה בבושת פנים.
השקט נשמר. מה אני אעשה עכשיו? יבבה ליועץ התקשורת שלה. אל תדאגי, מירי, אמר לה והגיש לה ממחטה, נמצא משהו עד שבוע הספר.

פריחת הנחליאלי

להלן תקציר שידורי הסתיו הקרב ובא:

גלגל"צ: כמה יפה פריחת הנחליאלי. רשת ג: גשם של בנזין, גשם של אלי לוזון, גשם של מאיר בנאי. ידיעות אחרונות: ישראל במבול, ישראל היום: ישראל בשיטפון, נחל לכיש עולה על גדותיו, חצבים פורחים או או או, כתבנו בצפון מודד את מפלס הכנרת, המילה האחרונה: עירית בעד שעון חורף, קובי בעד שעון קיץ, גשר צאלים, הפסקת חשמל בכפר סבא, כתבנו בדרום ליד נחל שוצף, כביש ים המלח לסירוגין, נחל לכיש עולה על גדותיו, זה הסתיו עם הענן, ממערכת בקרת הרמזורים נמסר, סעו בזהירות, גשם בעתו, גשם גשם בוא, גשם של בנזין, גשם צאלים, אמצו נחליאלי, לטפו צאלים, כתבנו בשרון עם תדיאור, כתבנו בלכיש עם רפסודה. ישראל היום: ישראל נרטבת, ידיעות אחרונות: ישראל נשפכת, אובך אובך בוא, רמה ברומטרית, בקרת רמזורים, גשם בעתו, עירית בעד שמש, קובי בעד אובך, נשבר השרב, מבול, גשר צאלים, כתבנו בלכיש נסגר לתנועה, נחל לכיש עולה על ים המלח, החשמל בכפר סבא עובר לבנזין, גשר צאלים בעיתו, אין רמזורים בנחל לכיש! עירית בעד קובי, קובי בעד נחליאלים.

העיניים והלב

1. סקר שערך מיזם מדד השלום קובע שהלב עם אלאור
. הוא הילד של כולנו. ואיזה ילד! בייביפייס ועיניים גדולות ועצובות. ומדים. הוא יכול להיות הילד שלי, הוא יכול להיות הילד שלך. מי שלא אוהב אותו, אין לו לב, או שאין לו ילד.
חבל שהעיניים ראו את הסרטון ההוא, סרטון רציף וסטטי, עם מחבל מפרפר על המדרכה, ליד אמבולנס, וטנדר לבן שכמעט מסתיר את הפריים. ואז המפרפר חוטף כדור מהילד של כולנו, והטנדר לא מסתיר מספיק.
ומאז העיניים והלב נכנסו לעימות חזיתי.

צילום: שאול גולן. ynet. 18.4.16
צילום: שאול גולן. ynet.
18.4.16

2. עיניים ארורות, לו לא היינו רואים את הסרטון הזה, והיינו מסתפקים בהודעה לקונית של דובר צה"ל: המחבל נוטרל/חוסל, לו רק לא הייתה שם מצלמה, אף אחד לא היה עושה מזה עניין. אבל העיניים נכנסו לפעולה. כן, הצבא הוא צבא העם, ואנחנו זוכרים מה אמרו לנו כשאנחנו היינו שם. אנחנו זוכרים את סדרת החינוך בעכו, ואת הוראות הפתיחה באש. הקאנו את התדריכים האלה מתוך שינה. ומה העיניים האלה עושות? מעמתות אותנו עם זה. עיניים ארורות, סרטון נורא.

%d7%90%d7%96%d7%a8%d7%99%d7%942

3. אז מחפשים הצדקות, לפעמים חסרות רלוונטיות, לפעמים הן יסתרו זו את זו. הרי אזריה היה גם מצטיין וגם במשבר, והמחבל היה גם מסוכן וגם מת, ומי שאשם הוא המג"ד, המח"ט, המ"פ, שר הביטחון, סגן הרמטכ"ל, הצלם, בצלם, השמאל, הסמול. זה בגלל שהוא מזרחי, שהוא מרמלה, שהוא אוהד בית"ר. אינספור הצדקות, אינספור הדחקות.
ואיך אפשר להתמודד עם זה? : אדם שאינו רע עשה משהו רע.

4. ואיך מישהו עם בייביפייס ועיניים עצובות יכול לעשות משהו רע? הרי הוליווד מציירת אותם עם מבטא זר, שן זהב ו"הו הא הא הא הא" כצחוק מתקבל על הדעת. ואזריה לא נראה ככה, ולא נשמע ככה.

5. והלב כמעט ומנצח. הוא עם אלאור, עם אביו שחלה, עם עיניו הדומעות, עם החיים הרעים שנכפו עליו, עם שיקול הדעת הילדותי שלו, עם העובדה שהוא באמת ילד, ואלה החוויות שהילדים שלנו עוברים.
אבל העיניים. העיניים הארורות האלה.