מישהו משתין עלינו מהמקפצה. אנחנו שוחים בבריכה ומתעצבנים. מנהל הבריכה מודע לבעיה, הוא רוצה להילחם בה, אבל הי: זה שוק חופשי פה.
מומחים הגיעו. אחד מציע לטפטף עלינו מים במקביל – זה ימהל את צריבת השתן, ויציף את השוק. מומחה אחר דורש להקים עוד חמש מקפצות בהן אף אחד לא ישתין, וכך בממוצע ישתינו עלינו פחות. מישהו אחר ממליץ לגבות מהמשתין דמי פיפי, אחר קורא לזכות ב-5% את השוחים המושתנים. מקימים ועדה.
הועדה מזרזת את הקמת המקפצות הריקות. להוריד חסמים. המלצה נוספת: לקרוא למשתין להפסיק. להגיד לו שהוא לא בסדר. הוא לא מפסיק.
ואין מי שיאמר: צריך להוריד את האיש מהמקפצה. שוק חופשי, אתם יודעים.
מחירי הדיור עולים ועולים. ועדות קוראות להציף את השוק בדירות, ורק כך המחירים ירדו. השוק מוצף. המחירים לא יורדים. קוראים לקבלנים להפסיק. הם לא. ממסים את בעלי הדירות. זה לא עוזר. אין מי שחושב לאסור על מחירים מופקעים. שוק חפשי וזה.
כולם כועסים על רעיה שטראוס. אני מבין שהיא נורא עשירה. שר האוצר זורק עליה עגבניות. ממש מארי אנטואנט. אבל היא צודקת. באמת לא צריך לקנות עגבניות במחיר מופקע, וזו ממילא לא האחריות שלה. של שר האוצר דווקא כן. מחירי הפירות והירקות עולים ויורדים על פי גחמות, מניפולציות של היצע וביקוש ועושק שיטתי של החקלאים. אין עליהם מע"מ, אבל זה לא עוזר. פירות וירקות הן לא אופציות בבורסה, גם לא אונקיות זהב. הן מוצר יסוד, חיוני, בסיסי ומזין. איש לא מכניס אותם לרשימת מוצרי המזון בפיקוח. שוק חופשי.
חוכמולוק - הבלוג של אחיעד לוק 