עמלק-רויאל

 

זאת לא  חכמה גדולה לצעוק להם אאוט.

כששר הבריאות, יעקב ליצמן, תקף בגסות את מקדונלדס, הוא זכה למחיאות כפיים מקיר לקיר. לא פלא – אם נותר משהו משותף לכל הרבה ישראלים, זה זה. הקונסנזוס האחד שנותר במדינתו המתפרקת: מקדונלדס הוא השטן.

קואליציה מוזרה נרקמת כאן. טבעונים וצמחונים מתעבים את הקציצות האלה, דתיים מוחים על הרשת הלא כשרה, סוציאליסטים מתעבים את התאגיד הקפיטליסטי, פעילי סביבה  כועסים עליהם מאוד, ואנשי ימין לא יסלחו לזכיין אשר מחרים את יהודה ושומרון.

אבל העולצים ביותר הם הפודימנטליסטים (הברקה אמיתית של ליסה פרץ), פלנגות הבריאות הזועמות שרואות בג'אנק פוד אוייב בוגדני שיש למגר אותו. ואם נחזור למאמר של פרץ, כל הצועקים אמנם צועקים זה על זה, אבל כולם צועקים על מקדונלדס.

 

האמת היא שגם אני לא משתגע עליהם (אצלי זה מהזווית הצמחונית והחברתית), אבל מקדונלדס היא לא שורש הרע. לשר הבריאות יש כל כך הרבה עבודה. בתי החולים שלנו נראים כמו מחנות פליטים, הרפואה הציבורית קורסת, קופות החולים מזייפות. לך לשם.

עזוב את רונלד וחבריו לנפשם. הם נורא מתאמצים לדחוף סלט של סיסמאות  בריאות לסניפים שלהם. זה מכמיר לב.

מקדונלדס חיים על אדי שמן הטראנס של המאה העשרים. הם יתפיידו מעצמם. אין צורך שתצעק להם: אאוט. הם יודעים. העת הצדקנית הזאת תגמור אותם.

קפוץ למיון, בינתיים. שם צריכים אותך אין.

 

 

ronald-1
בתמונה – עוכר ישראל

עם הנצח מפחד מדרך לא ארוכה

1. תגידו מהר, בלי להתבלבל: יין – טוב ללב, או רע לכבד. מה עם חלב? בריא לתחלואה או לא? מה זה לעזאזל נבט חיטה? אגוזים – זה טוב לשקדים? מה הקשר בין אבץ לשבץ? איפה יש יותר חידקי קולי צואתי – בערוץ 2 או בערוץ 10?

זה חשוב לי לדעת, כי אני מעוניין לחיות לנצח.

חסרי אונים וחרדים
חסרי אונים וחרדים

2. מה הסוד שלך? נשאלת בת ה-118, לא כי היא מעניינת או מוכשרת, אלא כי הצליחה לא למות. העיתונים ידווחו שהיא אוכלת מנת אלפלפה ביום, או שהיא נוהגת לשתות כוס מים שהושרו בלפת, או שהיא ישנה בדיוק שמונה ורבע שעות בלילה. וואו, כולם יגידו, אתה אדוני – בן ה-119 ושמונה חודשים, שעשה בייביסיטר לצאר, אנחנו מעריצים אותך. אתה, שקברת את חבריך וילדיך, נשכחת באקראי על ידי מלאך המוות, כולנו נתקנא בך.

3. התרגלנו לסיבה ותוצאה. אם נטרח בערב שבת – נאכל בשבת. אם נעשה QA טוב – ההטמעה תצליח. אם נשקיע, נקצור. סוף מעשה במחשבה תחילה. ספר החיים או ספר מוות על פי חטאינו. יש שורה תחתונה, רווח והפסד. אבל המוות לא עובד ככה. סטטיסטית – נמות.

4. ולא ממש ברור למה. יש צדיקי תזונה שלבם שובת לפתע, ויש רשעי ג'אנקפוד שמסרבים לחלות, והמידע מהתל ומבלבל. למה המחלות באות למי שהיה כל כך בסדר? ומה נעשה עם פרצי המידע הסותר, ההפחדות היומיומיות, התחקירים הקודרים? הכל מסוכן, הכל מורעל. בשיחות ברזייה אנחנו מדברים על כולסטרול טוב ועל מנת הסולאריום המומלצת ליום, על פחמימות ריקות וחלבונים רוויי שומן. אבל אנחנו חסרי אונים, אכולי חרדות ויסורי מצפון. אבודים. ספר המוות כותב את עצמו. תיק תק.

5. אז מי צריך את זה? אה, כמו תמיד, חפשו את המרוויחים. תכניות הבוקר, ותחקירי הערב, עיתוני הלייפסטייל ואתרי הניו אייג', תזונאי על, וטאלנטים של אורח חיים, חברות תרופות ותקציבי מחקר, גסטרונומים ויועצים, יצרני מזון ויצרני ויטמינים. החרדה שלנו עושה אותם בריאים מתמיד.

בתיאבון.