זאת לא חכמה גדולה לצעוק להם אאוט.
כששר הבריאות, יעקב ליצמן, תקף בגסות את מקדונלדס, הוא זכה למחיאות כפיים מקיר לקיר. לא פלא – אם נותר משהו משותף לכל הרבה ישראלים, זה זה. הקונסנזוס האחד שנותר במדינתו המתפרקת: מקדונלדס הוא השטן.
קואליציה מוזרה נרקמת כאן. טבעונים וצמחונים מתעבים את הקציצות האלה, דתיים מוחים על הרשת הלא כשרה, סוציאליסטים מתעבים את התאגיד הקפיטליסטי, פעילי סביבה כועסים עליהם מאוד, ואנשי ימין לא יסלחו לזכיין אשר מחרים את יהודה ושומרון.
אבל העולצים ביותר הם הפודימנטליסטים (הברקה אמיתית של ליסה פרץ), פלנגות הבריאות הזועמות שרואות בג'אנק פוד אוייב בוגדני שיש למגר אותו. ואם נחזור למאמר של פרץ, כל הצועקים אמנם צועקים זה על זה, אבל כולם צועקים על מקדונלדס.
האמת היא שגם אני לא משתגע עליהם (אצלי זה מהזווית הצמחונית והחברתית), אבל מקדונלדס היא לא שורש הרע. לשר הבריאות יש כל כך הרבה עבודה. בתי החולים שלנו נראים כמו מחנות פליטים, הרפואה הציבורית קורסת, קופות החולים מזייפות. לך לשם.
עזוב את רונלד וחבריו לנפשם. הם נורא מתאמצים לדחוף סלט של סיסמאות בריאות לסניפים שלהם. זה מכמיר לב.
מקדונלדס חיים על אדי שמן הטראנס של המאה העשרים. הם יתפיידו מעצמם. אין צורך שתצעק להם: אאוט. הם יודעים. העת הצדקנית הזאת תגמור אותם.
קפוץ למיון, בינתיים. שם צריכים אותך אין.