זכרונות ילדות מירושלים

חודש אלול מחזיר אותי תמיד אל ילדותי בירושלים.

אל ריחות הקובה חמוסטה שעמדו באוויר בסמטאות נחלאות, בינות חבלי הכביסה העמוסים כל טוב.

את טרונצ'ו, שהיה מוזג לי, ולידידי, מואיז הקטן, תמרהינדי מתקתק בכוסות כסף.

היינו יוצאים את בית החינוך על שם טיכו, ורצים ברחובות, לעיתים צוחקים עם סודוך הבורסקאי, לעתים מקללים את ג'וחא השיכור בלדינו מתובלת, ולעתים נושפים בחרדת קודש בשופר העתיק שחכם מרציאנו הביא איתו מארם צובא.