במוקדם או מאוחר

"יא צעיר", אמרתי לו בחיוך, "הלילה – בנוהל".

הנוהל היה שיחת נפש כמו שרק חיילים יודעים לנהל, מתוך שפע הזמן המת, על קרקר בטעם גבינת צ'דר שנרכש מבעוד מועד בשקם, ופחית קולה מהמכונה שליד הש"ג. הוא היה אמור להביא איתו את הרדיוטייפ עם הסוללות, לטחון שוב את "בוקר טוב" של ירמי קפלן. בין לבין היינו אמורים לצעוק ביחד "הדפוק הזה עושה לך טוב" , ולספר שנינות על דפוק של חיילים, וגם לשתוק בחשש מול הצוואה המצמררת "במוקדם או מאוחר". הוא בהרהור, ואני שותק מפחד. מפחד עליו.

אחכה לך עם זר בשמים (מתוך הקליפ ל"במוקדם או מאוחר"

אבל הלילה לפני עשרים שנה, לא היה נוהל. קיבלתי אפטר. פגשתי מישהי, והצלחתי להשתחרר ללילה.

—

בבוקר משטרה צבאית חסמה את הכניסה לבסיס. סרטי סימון הקיפו את הבודקה בכניסה. אמבולנס חנה. אמבולנס חונה זה נורא. לא ממהר, כי כבר אין טעם. שלוש חיילות ממררות בבכי עמדו מעברו השני של השער. ידעתי.

—-

הדייט היה סתמי. אני אפילו לא זוכר איזה סרט ראיתי איתה, או באיזה פאב ישבנו, שתקנו, וספרנו את הזמן לחזור הביתה.

—

הוא היה צעיר כי הוא היה אוגוסט 4, ואני הייתי זקן כי הייתי מרץ 4. לי היה מספר אישי שהתחיל ב-516, הוא היה עם 517 ועוד המון שביעיות במספר שלו. מגוחך מה זוכרים אחרי עשרים שנה. את העיניים הגדולות שלו למשל. את גבינת הצ'דר. את זה שהוא צעיר בן עשרים, ואני זקן בן עשרים וחצי, או ארבעים וחצי.

—-

סיבת המוות לא ידועה. בניגוד ל"במוקדם או מאוחר" הוא לא השאיר מכתב. לך תדע מה קרה ' לפנות בוקר בבודקה של הש"ג. הוא דווקא נראה מאושש בימיו האחרונים. כאילו יצא מזה. אולי היה לו משעמם בלי הנוהל, והוא החליט מתוך עייפות לנקות נשק טעון. אולי הוא לא הצליח להתמסטל כדי לצאת מזה. ואולי אם לא הייתי יוצא, הייתי מתיש אותו בשירים ושיחות והוא היה נרדם.

—-

בהלוויה היה ממש קר. אני לא זוכר גשם. חייל ושתי חיילות שמעולם לא ראיתי שרו בצד את "מדוע לא באת אתה". שרו יפה ובכו. אני זמזמתי בראש באותו היום, וברבים מאלה שבואו אחריו בחורף הרע ההוא "אחכה לך עם זה בשמיים". זו הפעם הראשונה שאיבדתי חבר בן גילי.

—-

בשבוע שעבר, במסגרת יום הולדת של חבר ותיק, ירמי קפלן עלה בהפתעה לשיר. הוא שר שם את "במוקדם או מאוחר". נשנקתי שם. היה חשוך, וממילא בקושי הכרתי שם מישהו. אז נתתי לדמעה לזלוג. אני משתנק מדי פעם. לפני כמה ימים, במייל פנימי בעבודה, כתבתי 30.1.96 בטעות. תיקנתי לפני השליחה. יש לי עד היום חולשה למספרים שיש בהם הרבה 7 ולאנשים עדינים עם עיניים גדולות.

—-

ובחורף הקר הזה, כששנות חייו משתוות לשנות מותו, אני מבין שהוא באמת, באמת היה צעיר.

ירמי קפלן – במוקדם או מאוחר