יונים בוכות – לקסיקון 88 החדש

א

אליטיסטים – כינוי גנאי לציבור המעוניין בשידור ציבורי.

ארכיון – הוקוס פוקוס, והנה 81 שנה נעלמו.

ב

בהרצה – תירוץ אולטימטיבי, ללא הגבלת נושא או זמן.

בוים בוים מנדלבוים
– פרסומת לחברת מזרנים, שזוכה לתחושת אנטי עקב דמיון בין שם המותג, לבין שם משפחה מסוים.

בלוז – ככל שהוא מושמע פחות, כך מרגישים בו יותר.


בנאי אהוד
– אמן שלא פחד. אמן שלא לבד.

בתיאבון – ברכה יומיומית שעברה מארוחת הצהריים לנשנושי הערב.

ג

גורא-עיני, גלית– במקום בו היא לא מושמעת, סביר להניח שמישהו איבד את הדרך.

גלגל"צ – תחנת רדיו המשדרת מיפו ומתל אביב בו זמנית.

מנת יתר של אוכמניות.

ד

דיקטטורה – הדרך בה גורמים ליואב יפת ולטל ארגמן להישמע אותו הדבר.

דף הפייסבוק של כאן 88: המקום בו המאזינים שולחים תודות נרגשות להנהלה.

ה

המוזיקה הכי טובה –כי המוזיקה הכי טובה כבר לא נמצאת ברדיו.

הדס, ניב (וגם מנוחין, משגב) – עיתונאי המגונן בחירוף נפש על תחנה שהוא אינו מכיר, מצביע על כשלים בתחנת עבר שהוא לא הכיר, ומשמיץ אזרחים שהוא לא מכיר (ע"ע מתאבלים אגרסיביים).

ו

ועדת לנדס – אביו מולידו של כאן. הבן מתכחש לאב.

ויקיפדיה – שמו של כותב דברי הקישור בתכניות הבוקר.

ז

זמרירים– פעם מזי כהן באטיוד ג'אז. כיום איש צועק.

ח

החברים של נטשה – ארקדי ומיכה לא מבינים איך קפצו התמלוגים.

חושך – השעות שבהן מושמעת מוזיקה מאירה

חמישה עשר במאי – היום בו המוזיקה מתה.

ט

טוקינג אבאוט רבולושן – בהיפוך מוחלט לתוכנו, השיר הזה משודר בכל שעה כדי להרגיע את המאזינים (ע"ע יונים בוכות)

י

יונים בוכות – להיטו של פרינס המושמע ללא הרף בשעות היום. שמו מעיד על תחושות המאזינים.

לא רק היונים בוכות.

כ

כאן 88 – תחנת מיינסטרים חדשה, המשדרת בתדר בו שודרה בעבר 88FM

כאן עונים – פוסט אירוני, בו לא עונים למאזינים חסרי אונים.

כאן תרבות – תחנת רדיו המסקרת את כל הסערות בעולם התרבות, למעט אחת.

ל

לוגו – אזהרה: מנת יתר של אוכמניות עלולה לגרום להזיות גרפיות.

מ

מנעד – שם קוד לתגובה גנרית מטעם דוברות התאגיד. פרודיה על הודעות דובר חסרות פשר.

מציאות – שמה של תכנית עבר שבוטלה. כיום אין מה למצוא.

משמר 88 – המאבק הכי יפה ברדיו

מתאבלים אגרסיביים – דרכם של עיתונאים לנתב מחאה אל מחוזות הוויפאסאנה.

נ

נותנים ברוק – קהילה גדולה במיוחד שהחלה לסבול מחוסר שינה.

ס
סקסופון – תכנית ג'אז שנקראה על שם כלי נגינה. שניהם לא מושמעים יותר.

ע

ערכנו ביחד – דרכם של שדרנים להתנצל על רמת התכנית.

פ

פופלקס – תכנית לילה פופולרית שחטפה שבץ.

פלייליסט זה כמו כותרת – לפחות אין לו עיתון.

פרדייז – אפליקצייה המשמשת תחליף סם לנגמלים מ-88.

צ

צום 88 – מחאה באמצעות החרמת התחנה. יש הבוחרים ברמדאן 88, ומאזינים לה רק בשעות החושך (ע"ע)

ק

קובלנץ – עיר בדרום מערב גרמניה. תושבים מתלוננים שהעיר מרוחקת, ושקשה מאוד להגיע אליה. במיוחד אל לב העיר.

קוקטייל 88 – משהו שקידם אמנים חדשים פעם.

קפה 88 (וגם אספרסו) – מתסמיני הגמילה מקפאין: תחושת נמנום.

בעיות גישה ללב העיר. העיר קובלנץ, גרמניה.

ר
רוזנבוים – ביידיש: עץ שושנים. בעברית: הגנן שמוודא שבכל הערוגות יצמחו רק שושנים.

רוקר טוב – מגדלור של בוקר, המוקף מים רדודים.

רצף (גם מוכרות) – ערך תכנוני שנועד לבטל ערך תרבותי.

ש

שאזאם – אפליקציה שחווה ירידה חדה במספר המשתמשים.

שידור ציבורי – היריב הגדול של קובלנץ (ע"ע)

שמרו על מרחק בכביש ועל קרבה בלב – עדכון: בימי חול תאונות שרשרת מותרות.

שעת הג'י – מי שלא רצה אותה מענגת מאזינים שעה בצהריים, יקבל אותה גוזלת מאזינים שעתיים בבוקר.

ת

תשעים מאתיים ועשר – תכנית עבר פופולרית. שמה החדש הוא תשעים ואחת נקודה שמונה.

תופסים גל – פעולה לא רלוונטית כשהים שטוח.

פריחת הנחליאלי

להלן תקציר שידורי הסתיו הקרב ובא:

גלגל"צ: כמה יפה פריחת הנחליאלי. רשת ג: גשם של בנזין, גשם של אלי לוזון, גשם של מאיר בנאי. ידיעות אחרונות: ישראל במבול, ישראל היום: ישראל בשיטפון, נחל לכיש עולה על גדותיו, חצבים פורחים או או או, כתבנו בצפון מודד את מפלס הכנרת, המילה האחרונה: עירית בעד שעון חורף, קובי בעד שעון קיץ, גשר צאלים, הפסקת חשמל בכפר סבא, כתבנו בדרום ליד נחל שוצף, כביש ים המלח לסירוגין, נחל לכיש עולה על גדותיו, זה הסתיו עם הענן, ממערכת בקרת הרמזורים נמסר, סעו בזהירות, גשם בעתו, גשם גשם בוא, גשם של בנזין, גשם צאלים, אמצו נחליאלי, לטפו צאלים, כתבנו בשרון עם תדיאור, כתבנו בלכיש עם רפסודה. ישראל היום: ישראל נרטבת, ידיעות אחרונות: ישראל נשפכת, אובך אובך בוא, רמה ברומטרית, בקרת רמזורים, גשם בעתו, עירית בעד שמש, קובי בעד אובך, נשבר השרב, מבול, גשר צאלים, כתבנו בלכיש נסגר לתנועה, נחל לכיש עולה על ים המלח, החשמל בכפר סבא עובר לבנזין, גשר צאלים בעיתו, אין רמזורים בנחל לכיש! עירית בעד קובי, קובי בעד נחליאלים.

ביבי ואני ספונים בלשכתו

1. גם אני פגשתי את ראש הממשלה לתדרוך. זה היה רגע גדול בשבילי, אבל בעיקר בשבילו, משום שאני פגשתי כבר אנשים חשובים בחיי, והוא טרם פגש עיתונאי בכיר כמוני מעולם.

2. על מה הוא דיבר? לא אוכל לומר, שהרי אנשים חשובים כמו ביבי וכמוני לא נוהגים לרכל, רק אוכל לציין רשמים. ואכן, ראש הממשלה הוקסם משאלותיי, מהמבט האלכסוני הנוקב שלי, ומהדרך בה החזקתי את עט הפארקר המוזהב שלי בין האמה לקמיצה. הוא ענה לי ברצינות תהומית. אי אפשר לענות לי אחרת. קוראים לזה כריזמה.

3. ראש הממשלה דיבר ודיבר, ואני חשבתי, והוא פירט והסביר, כל מיני עניינים שהשתיקה יפה להם, אבל הוא דיבר, ובעיקר – אני חשבתי. הנה אני, עיתונאי בכיר, ראש לאריות, נסיוני מוכח ומאמריי מופת, ספון בלשכת ראש הממשלה. וראש הממשלה הרחיב, ופירט וענה על שאלות, ואני החזקתי את סנטרי בידיי. אני האדם החושב, חשבתי לעצמי, יש מנהיג, ויש רודן. הנהנתי לעצמי בחזרה. שנון אני.

4. היינו ספונים בלשכתו, ראש הממשלה, אני, ועוד כמה שהעורך הראשי שלי טרח לשלוח. שלוש שעות ותשע דקות התאפקתי לפי שהלכתי לשירותים. כזה אני, טיפוס מאופק בעל שליטה עצמית גבוהה.

5. טוב שהפגישה התקיימה. לולא נפגשנו, מה היה חושב ראש ההמשלה? קרוב לודאי שהיה מזלזל בתקשורת. אבל כעת, לאחר שזיהה את האיכויות שלי, הוא רואה הכל אחרת. אני יודע, כי הוא אמר לי דברים כנים ועמוקים בסיום השיחה. לא אוכל לפרט מהם, כידוע, אבל להנהן אוכל גם אוכל.

הון-דדון

ואני אומר – כל הכבוד לארץ נהדרת. סוף סוף יש לנו תכנית סאטירה שלא דופקת חשבון לאף אחד. אולי קצת לעצמה.
הנה, פארודיה מושלמת על הזמר המזרחי. הא הא, הכניסו להם! ושלא תחשבו שלא שילמנו על זה מחיר. די גבוה.

איזה צחוקים לצחוק על מוסיקה מזרחית. רק לראות את הפרצוף של דדי דדון, בנם הרוחני של פאר טסי ומשה פרץ, ולהתמוגג מהסאטירה.
נכון שהם דווקא פורצי דרך, הטקסטים טובים מאי פעם, הפתיחות לסגנונות אחרים כמו קאנטרי או מוסיקה אירית מרעננת, ובכלל נראה כי הפופ הים תיכוני התבגר, לוקח את עצמו ברצינות הרבה יותר. אבל הי! זאת סאטירה, אז נצחק עליהם, ואז נצחק איתם, ואז נצחק עליכם, ואז נצחק כל הדרך לבנק.

זה באמת הזמן להכניס לבנקים. וגם על זה יש מחיר כבד. כל הכבוד, אני אומר.
וכבונוס על עבודה חתרנית אמיצה, אסי – הנה הצ'ק מהבינלאומי, עלמה – ארז שלח לך את החלק שלך מהפועלים, ליאת פה? מלאומי כארד מחפשים אותך, סמו, מחפשים אותך, משהו עם ישראכרט. מי אמר אני ולא קיבל? לא לדאוג, הנה שוקה, היונים, ויש פה איזה מורה נהיגה מ-AIG.

ואני אומר – כל הכבוד לארץ נהדרת. יש זכיין, ויש זוכים. אסי, מה קורה? מחכים לך בקבלה. יש להם מתנה מתוקה מהחיים בשבילך.
סאטירה בלי חשבון, אבל עם חשבונית.

עכשיו באתר וואו!

קראו עכשיו באתר וואו:
יצאנו לבדוק מהם עשרת הפיגועים הכי יפים ונכונים, וגם ג'ורג'י מהבטטה הבאה של ישראל הלך ומצא את עשר מנות הפלאפל הטעימות ביותר בקריות! וגם הסקר הגדול! מה יותר כדאי – השואה או הגבורה? ובוואו סלבס, מה קורה כשג'ורג'י מהבטטה הבאה של ישראל פוגש ברחוב את פיפי וקקי מהמירוץ לתהילה? בוואו נופש, פרויקט מיוחד: מהם עשרת המקומות היפים בעולם למוט סלפי? ומיהם עשרת הסלבס שעפו על עצמם ללא קונקשן? פיפי וקקי הלכו לבדוק, וגם – דבר כזה עוד לא ראיתם! פיפי וקקי צופים במשחקי הכס ויש להם מלא בדיחות. בוואו גברים, עשרת הדברים שגברים אוהבים לעשות עם מצברים (בשיתוף המגזין גברים ומצברים, עכשיו חודש ראשון חינם), וגם – בוואו כלכלה – מה חושב ג'ורג'י מהבטטה הבאה של ישראל על מחירי הדיור . בוואו תרבות – עמוס עוז – שיק או שוק? מה עדיף? מצבר או משורר? אל תפספסו את הטרנד ששוטף את הוליווד – ציפורן חודרנית בצבעים. ג'סטין טימברלייק במחווה לפיפי וקקי, ופיפי וקקי במאמר נוקב על ג'ורג'י מהבטטה הבאה של ישראל. בואו, יהיה וואו.

אבודים במפה הסינופטית

הידעתם? רמה ברומטרית נמוכה שחודרת אלינו דרך אפיק ים סוף גורמת לגל חום. אחוזי הלחות יורדים בעקבות שקע פרסי שעוקף אותנו בעננות נמוכה. ניתן לראות כי חודש מאי חם בממוצע ב-0.93 מעלות! חום דומה נרשם במאי 1983, אך הוא הושפע, כפי שניתן לראות במפה עם העיגולים, מאפיק סעודי מתון שלווה במשבי רוחות קונגולזיים.
הידעתם? כתבתי עכשיו שטויות. מה, לא ידעתם? איך תדעו?

סיקור מזג האוויר בתקשורת הוא דוגמה מאלפת לתחום שמעניין כל אחת ואחד מאתנו, כשמקצועית מדובר בתחום משמים. התקשורת מצאה שם את דרך המלך: החזאים יגרמו לנו ללכת בלי ולהרגיש עם. יוגשו לנו קישוטים מקצועיים, אך לעולם לא יטרחו להסביר לנו את משמעותם. ובכך נבין את הסאבטקט: אני חזאי מקצוען, ואתם תדעו אם ללבוש סוודר או גופיה מחר.

כל תחומי הסיקור משתמשים בטקטיקה הזו. הילת מקצוענים מרחפת מעל ראשי הכתבים הידענים, מונחים מהז'רגון מוטחים לאוויר, וכלנו שותים בצמא חדשות מוצפנות למחצה.

ובחדשות ימשיכו לקרוץ לנו, ידברו על קרנות גידור, על סעיף 52 ומתווה קלינטון, ובמה זה קשור לחוק הנורווגי, ומי לעזאזל הם ג'בהת את נוסרה? הנאשם שקשר את עצמו לאירוע, וייחקר באזהרה בחשד לרישום כוזב במסמכי תאגיד, נקשיב בכובד ראש על סטגנציה של מדד תשומות הייצור, ועל השפעתו על האג"ח המוסדי ועל שוק הכרסום והפרזול. הפרשן במשחק יתמוגג מהפיק אנד רול וימליץ שה-1 וה-5 ילכו על בוקס אין וואן. וואלה, הוא מבקר מסעדות מקצוען, נגיד לעצמנו, מתרשמים מעפיצות היין הפירותי הנימוח. ונדאג מאוד מהיערכות זרוע המודיעין באשר לסבירות הסיכונים בזירה, כי אנחנו יודעים שהקיץ יהיה חם.

שמנמנולה בעורף האויב

קרין גורן פגעה בקודש קודשי הדת החדשה. עצם קיומה פוגע בכך.

היא מומחית לקינוחים, לפחמימות, למתוקים, היא בעצמה מתוקה. היא החטא הקדמון, היא אצבע בעיניהם של אנשי נבט החיטה, היא קצת מלאה, והיא מאושרת. היא כופרת.

אם תשימו לב לרצף הגידופים הנבזיים על המראה שלה, תוכלו להבחין שלא מדובר רק בדברי בלע סקסיסטיים, או בקללות ילדותיות, אלא בתוכחה.   מה זה המראה הרנסנסי הזה? שמנמנולה? בפריים טיים?

קרין גורן  לא ממש שמנה,  וגם אם כן – אז מה? גם אם היא הייתה רזה מדי,  היא הייתה חוטפת כי היא לא מתאימה לדיקטטורה החדשה. זה עולם ה"לייפסטייל" המעודכן שמוסר נפשו למד ה-BMI, ומחייב את כולנו להיות אצנים ממושמעים לשום מקום, וצמיתים מבוהלים  למען חיי הנצח.

גם גורן עצמה ודאי שמה לב לזעם הצדקני הזה, אחרת מדוע  היא טרחה לציין  במענה הנאה שלה, כי היא נוהגת להתעמל עם מאמן כושר? ואם היא לא מתעמלת, שלא תתעמל – מה זה בכלל ענייננו?

אבל זה לא יעזור. כי אותו "אורח חיים בריא" פלש מזמן לפרטיות שלנו. היום חשוב להיראות טוב, חשוב להרגיש טוב, חשוב לאכול טוב. אבל התכונה הפשוטה, הלא טרנדית, הלא תועלתנית נשכחה: להיות  טוב.

 

 

משתתפי האח הגדול

למי שפספס:

הנה רשימת הדיירים, בעונה הנוכחית של האח הגדול.

1. לילי בן לולו-ציפרשטיין – פעילה חברתית מזרחית. דוקטור לשם כבוד המשפחה בפקולטה למגדר עדתי, זכתה בפרס רוזנקרנץ לאמנות מיצג על עבודתה: "לעשות 'בו' לזקנים אשכנזים בבית אבות משען גבעתיים", ופרס גילדנשטרן לשירה אנכרוניסטית על ספרה: " הדי די טי תמיד איתי". (להלן – הפרחה).

2. קובי אמיצי – קובי חסר פלג גוף אמצעי, לאחר שאיבד את בטנו בתאונת דרכים. למרות זאת הוא הפך לסגן אלוף הארץ בקפיצה לעומק, ולחביב הקהל בתחרות שחייה במים רדודים. קובי ייסד את עמותת "בטן לשינוי" בו הוא מסייע לילדים חסרי בית חזה להגשים את

חלומותיהם. (להלן – הנכה).

3. שחף להק – טייס, רב אלוף מתקדם במילואים, ממציא טפטפות השרי, מייסד מיזם ההיי טק "דרימטרוניקס" שעושה דברים מגניבים ונמכר לגוגל בים כסף. (להלן – החתיך).

4. בר בן דוד – מלכת המים של הקריות לשנת 2010. ברמנית בקפולסקי הקריון, זוכת "הכוכב הלוהט" במגזין כל בי, ו"הדבר הבא לשעבר" בהד הקריות. אושיית לילה, פרפר בוקר. בת זוגו לשעבר של ניר כהן (זכיין סמי בורקס, סניף צור שלום). אוהבת כיף, מסיבות ואת סבתא (להלן השרמוטה)

5. שפרה מרום נפתולאי – ילידת 1903. פרופסור בחוג לשומרונית עתיקה באוניברסיטת דארבי, מכהנת בועד העברי למען סדר בין שתיים לארבע, ויוזמת חוק השתקת הנוער בספריות ציבוריות. (להלן המבאסת).

6. דן דן רן – בוגר שנה א' מנהל עסקים (בשביל הכסף), שנה א' מדעי המדינה (בשביל השכל) ושנה א' אסטרולוגיה הוליסטית (בשביל הנשמה). גר בבית הוריו בערד, עובד כיחצ"ן מסיבות, משווק רשתי ובריסטה בסניף ארומה המקומי. מגדיר את עצמו : יש לי לב זהב, לאחת שאותה אוהב (להלן הזוכה)

המציג אינו רופא

המציג אינו רופא, הווסת אינה כחולה, המחיר אינו משתלם, המבצע אינו מטורף, והפרשן אינו מבין,
דבר כזה דווקא כן ראיתם, ובהחלט מותר לכם לפספס, עד 100% פחות פלאק זה אומר שפלאק יישאר. התקנון תמיד כפוף, וגם המלאי לא ייגמר.
הפרסום אינו ראשון, וגם אם כן – אז מה, התמונה היא רק אילוסטרציה, והסיפור רק מבוסס על סיפור אמיתי.
יש לעיין בעלון לצרכן, והתוכן השיווקי אינו תוכן, החברה אינה לתועלת הציבור, והטעות לעולם חוזרת. המציג אינו חייל.
 2_a
ורק עיקר החדשות לא ישודר תחילה, ולא בכלל.

בתל אביב אין ילדים

כשקראתי ynet היום, נבהלתי. אשתי נשבעה לי בטלפון שהילדים קיימים, והם אוכלים עכשיו פסטה.
כמו כן היא אישרה כי מאות בתי הספר, הגנים, הצהרונים, חנויות הצעצועים, הג'ימבורי, גני השעשועים, מנהל החינוך, תיאטרון ארנה פורת – כולם במקומם.
טמקא.jpg
אבל כתבו על בני ברק! הקשיתי, געוואלד! את בטוחה שלא השתלטו עלינו?
לא, הכל בסדר, היא הרגיעה, זה רק ynet.
ואז נזכרתי שחרדים מתרבים (בו-הו!) ותל אביבים עוכרים (בו-עה!) זה טוב לטראפיק.
אז אחרי שהסדרתי נשימה, ושיחקתי אותה רביב דרוקר, מצאתי את המקור ומסתבר שיש בעירי יותר  מ- 110000 ילדים, בעוד שבני ברק נהנית מ 34000 תינוקות של בית רבן. כמעט פי שלוש, בדיוק אותו היחס בין כלל התושבים בשתי הערים.
כך שלסיכום תל אביב מלאה בילדים, אבל ynet מלאה באינפנטילים.