גבר לבן

גבר לבן.

ככה קוראים למודי בר און ב"הארץ"
לא, נגיד, "חיפאי שנון" או "דוקומנטריסט חובב ספורט".
זה מה שהוא, ההורים שלו נולדו באירופה, וליד מפשעתו מבצבץ זוג אשכים.
—-
וזוהי תמצית הגזענות: אשפוט אותך על פי מה שאתה, לא על פי מי שאתה.

—–
זה אמנם מגוחך ששמי אחד קורא לשמי אחר: לבן, אפילו קצת אירוני שגואל פינטו וענת סרגוסטי המאוד בהירים מטיחים אשמה כזאת.
אבל ככה זה. לוקחים קצת מלקולם איקס, מערבבים עם פוליטיקת זהויות בניחוח סורבון, והופה – תבשיל הפיגולים הגזעני מקבל ארומה לאנשים חושבים.

גבר לבן לא יכול!
גבר לבן לא יכול!

ולא משנה מה יעשה אותו גבר לבן.  הוא גבר, והוא לבן. לא תסריטאי החמישייה הקאמרית, לא האיש שגרם לנו להתאהב בליגת האלופות, לא יוצר "הכל אנשים", "כביש 90", "תל אביב-יפו". את הרזומה שלו הוא סיים כשהוא נולד.

מודעות פרסומת