הרב קו ממסוף עתידים – חלק ד'

פרק רביעי ואחרון:

– תגידי מותק, יש חשש פרי ברד בול הזה?

– לא כפרה, קדש חפשי.

– שהכל נהיה בדברו, לחיים.

– עוד פעם גמרתם לי בחור? מה יהיה הסוף אתכם?

– מה אכפת לך, כבוד השר, הוא ממילא שמאלן.

– כן, אבל למה לחרפן אותו? זוכרים מה ביקשתי? זוכרים?

– אבל אדוני השר, נמנענו מהבלבלות הפילוסופיות על מסוף ועתידים שהם פרדוקס וכשל לוגי באותו משפט.

– וזה טוב, אבל אתם זוכרים מה ביקשתי? תחבורה ציבורית סקסית ואטרקטיבית. לא רציתי צ'וקומוקו מעולף מול קניון אילון. זה לא ממש סקסי!

– אבל אדוני השר. הכנסנו כל מה שמעניין. מתח – היה? היה. קצת פנטזיה, מכשפה, רבי עם שם מגניב ועמאיאת – היה. מזג אוויר גם כן מעניין, נכון? נכון. מוות, פחד, ציפייה. אם אתה שואל אותי, זה סקסי מאוד.

– אין פה שום סקס.

– חיפשתי קו 69, בשביל קצת קרחאנות כן? אבל גבעת שמואל זה לא דבר סקסי!

– כבוד השר, אני חייב להסכים עם המכשפה. גבעת שמואל זה הכל בני עקיבא ובר אילן, רחמנא לצלן.

– ולא שלא חיפשנו 69 בעיר אחרת. מצאנו רק משהו במצפה רמון, ובתדירות ממש נמוכה. אמרתי לך, יבש.

– טוב, טוב, מה עושים איתו עכשיו. אי אפשר להשאיר אתו כאן מול הקניון.

– לצערם שמעתי הכל. ניסיתי להתרומם מעט. הגב כאב והעיניים סונוורו מקרני השמש הראשונות. יום חדש עולה.

– ועכשיו הוא קם! והוא יספר הכל!

אדוני השר, אפשר לטפל בו, אם תגיד. עודף וודקה, למשל.

– או פולסא דה נורא.

– לא טוב, לא טוב, אמר השר, ויש לי איוונט עוד רבע שעה. מה עושים?

– האיוונט הזה הוא דווקא יופי של אליבי, אם אתה שואל אותי.

-מטפחת טבולה בוודקה אשכולית סביב פי מנעה ממני מלצעוק. שר חגיגי, ינשופה סטלנית ורב קו אחד סחבו אותי אל תא המטען של רכב השרד.

– מכאן עשר דקות והגענו. יאללה, סעו, זה תכף מתחיל.

– הקולות שלהם התערבבו בטעם האשכולית בפי, במהמורות הכביש וברוח שבחוץ. שמעתי גשר, איזה גשר, היה גשר? ואז צחוק משולב, צייצני, עצבני, אולי גם קצת סקסי.

רבקו4

(הכל הומצא ממוחי המוזר וברוח טובה.

עם כבוד השר, מקובלים תעבורתיים וינשופות חובבות דרינקים הסליחה).

מודעות פרסומת

הרב קו ממסוף עתידים – חלק ג'

טוב חביבי, התקררת? עכשיו לך. הווינטר שלך גומר לי את הגנרטור.

יצאתי, מאוורר אבל חושש. החושך קידם את פניי, שקט ואורב. אחרוני ההיטקיסטים נסו ממסוף עתידים.

קול נשי, צרוד ורם מדי נשמע- בו! אבו ללה!

הלו, גבר, פסס פסס, כאן למעלה.

ראיתי אותה עומדת על ענף אחד הצאלונים. ינשופה כחולה-שחורה.

נו, איך היה אצל הרבי? גילה לך את העתיד?

את קווי-לילה המכשפה? ניסיתי לברוח, אבל היא צנחה לי על הכתף.

לא יפה לקרוא לי ככה, הייתי מעדיפה אם היית קורא לי לילי השולטתתתת.

בא לך וודקה רדבול? יש לי מלא מהחרא הזה. אתה יודע, חבר'ה בלילה, קיץ, עניינים.

לא תודה, אמרתי. רדבול עושה לי צרבת.

יאללה, גברבר, תשתחרר, מה כבר קרה. במילא הרבי הזה לא אומר כלום.

אמר לך משהו על העתיד?

לא.

קשקש לך שטויות על קריאה ועונות השנה?

המממ… אפשר לומר.

אם אתה רוצה לדעת על העתיד, בוא עלה. אולי בכל זאת, שלוק קטן?

כדאי לך, עושה לך כנפיים. סירבתי בנימוס.

לילי ואני עפנו יחד, חצינו את הירקון בואך רמת גן.

שתדע לך, סתם יש לנו שם רע, למכשפות. אתה יודע למה שונאים אותנו? כי אנחנו אומרות את האמת, לא מקשקשות פסוקים, ולא מבלבות את המוח. את האמת. לפנים.

זה מפחיד אנשים.

הנה, אני יודעת שה-39 המכובד שלך עם תחביבי הקריאה ייגמר מחר.

ומה אז? שאלתי.

בוא, מותק, רד כאן, ותציץ למה שכתוב בתחנה. ממליצה לך לקחת קצת וודקה קודם.

זה יעזור.

היא נחתה מול קניון איילון. צעדתי מעט אל תחנת האוטובוס, וזה מה שראיתי.

כלומר, זה מה שראיתי לפני שהתעלפתי.
רבקו3

(וכן, יהיה המשך. לא אמות כל כך מהר. מבטיח)

הרב קו ממסוף עתידים – חלק ב'

זה באמת יפה, אמרתי, כל הכבוד לך, כבודו.

אבל, מה שרציתי…

את העתיד רצית, נכון? קטע אותי הרב-קו, כולם רוצים לדעת את העתיד. אתה בטוח שאתה רוצה לדעת אותו?

כן, כבודו, אני…

אתה בטוח? מה כל כך מפריע לך בהווה?

זה פשוט… יש לי ממה לחשוש? אתה רואה בשלטים דברים רעים?

הרב קו הציץ בשעונו לרגע, כבר מאוחר, אמר, והעביר את השלט בכניסה ל"לא בשירות".

הרגשתי שהוא מתחמק ממני. מה כבר הוא ראה שם, בעתיד?

החוורתי, הזעתי קצת, ושאלתי אותו שוב – מה יקרה?

אני רואה שאתה מזיע, אדוני, הוא אמר, לפחות בזה יש לי בשורות נהדרות. הנה, קח תמונה חורפית. 16 מעלות הולך?

כן, עניתי, זה נשמע קריר ומרענן.

יש לי גם בפרנהייט – 57, 67, מה שתרצה, אבל עכשיו –

לך מכאן. תכף מחשיך. ושדי התחבורה יגיעו.

אתה לא רוצה שקווי-לילה המכשפה תגיע, נכון?

לא, לא רוצה קווי לילה, בבקשה, אמרתי.

הבטתי בתמונה, ונתתי לוינטר לצנן את זיעתי.

(המשך יבוא. באמת!)
רבקו2

הרב קו ממסוף עתידים – חלק א'

אפילו אני צריך רועה רוחני, מנטור, מיסטיקן, שידריך אותי בעולמנו הקשה.

וכך מצאתי עצמי הולך ללשכתו של ה"רב-קו", הגאון ממסוף עתידים.

שילמתי לכרטיסן בקופה, חיכיתי שהשילוט "עוצר" יכבה, ונכנסתי נרגש.

הרב קו חייך אליי. זה בסדר, תרגיש בנוח, אמר במתק שפתיים, רק אל תניח את רגליך על גבי המושבים. גם אודה לך אם לא תעשן, לא תירק ולא תפצח גרעינים. נשמע לי הוגן.

כבודו, שמי אחיעד, ואני בן…

הצדיק היסה אותי. ששש, יהודי יקר, אני יודע הכל עליך. הכל מכתוב בשלטים.

הוא עצם עיניים לרגע, מלמל דבר מה, והושיט לי תמונה.

אתה בן 39, ואתה אוהב לקרוא, אמר.

הבטתי בתמונה, ונאלמתי מגודל המעמד.
רבקו1