המרכז הקיצוני

שמאל רדיקלי? ימין קיצוני? מהיום אמרו – מרכז קיצוני.

כי יאיר לפיד הוא כזה, אחוז אמוק ליישר קו עם הקונסנזוס.

מחאה חברתית – יאירק'ה שם. מחאת הקוטג'? יאיר אביר מעמד הביניים.

ביקורת מארה"ב? יאיר נותן בראש לביבי. גל טרור? יאיר נכנס בזהבה.

יאיר יתעטף בטלית רגע אחרי שיסית כנגד החרדים, הכל כדי לקושש עוד סימפטיה רגעית.

כי כזה הוא יאיר שלנו, פורסט גאמפ הישראלי, תמיד שם, תמיד מכוון את עצמו עפ"י קולות הרוב.

פופוליסטים היו לפניו, ויהיו גם אחריו, אבל יאיר לפיד הוא ראשון המונהגים בפוליטיקה הישראלית, האיש שנמצא אחרי המחנה, זה שדעתו המוצהרת היא דעת הקהל.

800px-Yair_lapid_2010

מודעות פרסומת

הפחמ"ן – קווים לדמותו

(פחמ"ן – פנאט, חד תחומי, מונוטוני, נודניק)

לכולנו יש פחמ"נים. הם מככבים בפיד שלנו עם עשרות פוסטים דומים זה לזה, כועסים, לוהטים, צפויים. לא נעים לאנפרנד אותם: בכל זאת הפחמ"נים יכולים להיות בני משפחה, חברים לעבודה, שכנים, לקוחות.

הפחמ"ן סוחב על גבו בדרך כלל פק"ל קבוע של לינקים, סרטונים, צילומי מסך, ממים ותשובות מוכנות למי שמעז להטיל בתחום העניין שלו ספק.

הרשת מלאה בפחמ"נים מכל הסוגים: פחמ"נים לאומניים, פחמ"נים טבעוניים, פחמ"ניות פמיניסטיות, פחמ"ני דת וכמובן – פחמ"ני הגז.

כדי להבין טוב יותר מיהו פחמ"ן רשת, כדאי להבין מה הוא לא:

1. הוא לא מאמין בתחביבים – לפחמ"ן אין זוגיות או בני משפחה.

הוא אינו קורא, לא מטייל, לא מבלה, לא מבשל, ובאופן כללי לא מאמין בבזבוז הזמן הזה שנקרא חיים.

2. הוא לא יחצ"ן – אמנם הפחמ"ן נוקט בשיטות ניג'וז שיווקיות הדומות לאלה של פוסטים ממומנים, אבל הוא נודניק מסיבות אידאולוגיות. הוא מקריב את שמו הטוב למען המטרה המקודשת.

3. הוא לא קשוב – אפשר להתווכח איתו (אבל אז לקבל את כל הפק"ל בפנים, וזה ממש מעייף).

4. הוא לא מאמין בהומור – הפחמ"ן ייפגע עד עמקי נשמתו אם תעז להיות אירוני, משועשע, או מסתלבט על ציפור נפשו. נסו בשביל הצחוקים לספר בדיחה גסה לפחמ"נית פמיניזם, ותגלו לבד.

5. הוא לא מכיר באנדרסטייטמנט – הסמולן בוגד, הקרניבור רוצח, הקפיטליסט חזיר, החילוני משומד. אין טעם לרמוז שהמציאות מורכבת. החיים הם שחור, והפחמ"ן צח כשלג.

עד כאן ענייני הפחמ"ן, ועכשיו המשיכו בפיד שלכם.

בהצלחה.

#פחמנותֳֳֳ

המציג אינו רופא

המציג אינו רופא, הווסת אינה כחולה, המחיר אינו משתלם, המבצע אינו מטורף, והפרשן אינו מבין,
דבר כזה דווקא כן ראיתם, ובהחלט מותר לכם לפספס, עד 100% פחות פלאק זה אומר שפלאק יישאר. התקנון תמיד כפוף, וגם המלאי לא ייגמר.
הפרסום אינו ראשון, וגם אם כן – אז מה, התמונה היא רק אילוסטרציה, והסיפור רק מבוסס על סיפור אמיתי.
יש לעיין בעלון לצרכן, והתוכן השיווקי אינו תוכן, החברה אינה לתועלת הציבור, והטעות לעולם חוזרת. המציג אינו חייל.
 2_a
ורק עיקר החדשות לא ישודר תחילה, ולא בכלל.

וכולם יודעים

וכולם יודעים – הייתה כאן ארץ,

וכולם יודעים – חלב ודבש,

וכולם יודעים – הלך הכסף,

ואנחנו המגש.

וכולם יודעים שזה לא גשם, אבל אולי זה יעזור לחקלאים.

את זה כולם יודעים.

leonard_cohen-everybody_knows_s

 

וכולם יודעים שהקומבינה

נעשית תמיד על חשבונם,

וכולם צופים בגליוטינה,

במבט עצל ומנומנם.

וכולם אומרים: נשרוד בקושי, נראה מה יש, בידור או ספורט, מה שמראים.

את זה כולם יודעים.

וכולם יודעים – מי שלמעלה,

העפיל בכוח לפסגה,

וכולם אומרים – שלום אינשאללה,

במבט עייף מדאגה.

וכולם יודעים שזו מלכודת,

שבמלחמות המנצחים הם הרעים.

את זה כולם יודעים.

(תרגום חופשי מאוד ל-everybody knows – ליאונרד כהן).

דיווחי תנועה

איילון צפון עמוס לכיוון צפון. איילון דרום עמוס לכיוון דרום.

בחיפה – דרך סמי עופר סלולה מבתי הזיקוק לאונקולוגית רמב"ם.

לכביש 444 יש מספר מגניב. בכיוון ההפוך המספר לא משתנה.

בכביש 4 פקק בצומת קוקה קולה, עקב צואר בקבוק.

בכביש החוף עמוס ליד החוף. בכיוון ההפוך: החוף ליד עמוס החוף בכביש.

בנגב – בין צומת הרוחות לצומת רפאים, גמלים מנמנמים על הכביש.

בצומת סביון עמוס מאוד מגבעת סביון לקרית סביונים. בכיוון ההפוך עמוס מסביוני העיר לסביוני הכפר בגלל סביון על הכביש.

עד כאן.

הפרס

כשדן כנר הכריז כולם מחאו כפיים. הילדים צעקו "יש" ואשתי חיבקה אותי חזק. הזרקור עקב אחרי, צועד לאט לכיוון הבמה. אנשים מזדמנים שמעולם לא ראיתי צעקו לי "בראבו", ו"שיחקת אותה, לוקי!". רציתי פיפי, אבל אי אפשר עכשיו. סדרן הפנה אותי לגרם מדרגות העץ – מכאן. עליתי על הבמה. תשואות. זרקורים. כבוד השר לחץ את ידי ולחש לי דבר מה באוזן. לא שמעתי מה הוא אמר, אבל הוא נראה מחוייך אז חייכתי בחזרה. אחריו יושבת ראש המינהל, מחוייטת מאוד, נשקה לי על כל לחי, ואחר כך, ראש ועדת הפרס, בשפתיים דקות ומשקפיים עבים חיבק אותי. לא מכיר אותם. רציתי שיאמרו משהו מזהה, שאדע מי הם, ולמה זכיתי, ואם יש שירותים קרובים, אבל אז דן כנר אמר: "אחיעד לוק" וסימן בידו, "בבקשה". הסטנד התנדנד, המיקרופון חרק, השלפוחית לחצה. איש במה תיקן בזריזות משהו. הקהל השתתק. "תודה רבה לכולם", אמרתי, "לכל מי שהאמין בי, למשפחתי האוהבת. ובעיקר. בעיקר לכם. מי היה מאמין שאגיע לכאן". אנשים נעמדו על רגליהם, מחיאות הכפיים התגברו. "האמת היא שאני חייב פיפי". הקהל צחק.

וכשהתעוררתי, רץ לשירותים, הרגשתי אסיר תודה.

טמפלר שטאט

1.
פתאום שמעתי בום. עוד לא שש בבוקר. הילדים קפצו מהמיטות. פיגוע?
2.
ואז נשמעו קולות רוורס של משאית או טרקטור, והתחילו צעקות. וולפגנג – שנל שנל, קלאוס – יותר מדוייק.
כשירדתי למטה, לצד שכנים מבוהלים בפיג'מות וכותנות לילה, הוא הציג את עצמו. גוטן טאג, אנשים, אני הנריש, נציג העירייה. ברכותיי.
3.
התחילה שנה חדשה, הוא אמר, ואין מה להתעכב. יש לנו משימה, יא! ברוכים הבאים לשרונה דרום, או יותר נכון: "אוסט-שרונה", יא, יא.
אבל שרונה זה אולי שני קילומטר מכאן, תמהתי, מה אתה רוצה, הנרי?
4.
הנריש, לא הנרי, אזיאט ברברי. צוואי קילומטר לכאן, צוואי דצימטר לשם, זה לא חשוב. הקנצלר של העירייה החליט להרחיב את ההצלחה. וולפנג, עכשיו נוגחת בניין , ביטה.
5. מה נוגחת? צעק שאול מכניסה ב', זה הבית שלנו.
כבר לא, הטעים הנריש, כאן יהיה שוק איכרים בווארי. חכו לאוקטובר, תכינו את השלייקס, יהיה פה פנטסטיש.
ושמה, אתם רואים את לה גרדיה שטראסה? שמה יהיה הנמל החדש.
6. אבל אדון הנריק, אין פה ים, אנחנו במזרח העיר, אמרה הבת של אשכנזי מדירה 9.
הנריש! הנריש! יונג פראו, ומה זה נמל, אם לא קצת מים ודק מעץ? בזה קלאוס יטפל טיק טק. קדימה קלאוס, די וואסר.
ובעודנו נרטבים מזרנוקי המים, המשיך להסביר: את מבינה, גם ככה לנמל באים מבחוץ. אז הם יחפשו נמל מזרח ב-waze ויגיעו. יהיה פה גלידה, יא, ויהיה פה נקניקיות!
7. אולי עובדים עליי, עליתי הביתה, והתקשרתי ל-106. נשמעה מוסיקה בהמתנה: השיר "אלט נוילנד, די טמפלר שטאט".
8. חיכיתי לחדשות ברדיו. הונדרט און צוואי אף אם. הקריין הכריז על המהפכה. הוא דיבר על המצודה שתוקם באבן גבירול שטראסה, אלטנוילדבורג, ועל כך ששכנתנו מצפון שינתה את שמה לרמת השרונה, וכי עם הצלחה אין מה להתווכח.
9. הבכור שלי שאל אותי מה קורה.
חיבקתי אותו חזק, אלס אין אורדנונג, בני, אלס אין אורדנונג, עניתי, מיישר את חולצתו.