שבע תחנות חובה בשפריצבורג

אין כמו שפריצבורג, בירת רפובליקת קונצלנד היפהפייה. עיר בירה אירופאית, מהנה ומרגשת!

הנה שבעה דברים שחייבים לעשות בשפריצבורג:

  1. כל סיור בעיר חייב להתחיל בכיכר אלכסנדר השלישי (ALEXANDEREN DRAI'E PLATSS), על גדות נהר השפריץ. במרכז הכיכר המטופחת פסל מזהב טהור, בו נראה אלכסנדר השלישי, מלך קונצלנד במאה ה-17 רכוב על סוס, ומשתין על עבדים צוענים, זכר לנצחונו הכביר במלחמת סלובניה-סלובקיה, ובשיעבוד הממלכה הפרנקו-קלטית. האגדה המקומית מספרת שאם תדגדגו את ישבנו של הסוס, תזכו לחיי נצח. התרשמו מהאדריכלות הניאו-סטטית, האכילו יונים והמשיכו בטיול.
  2. מן הכיכר מתחיל מדרחוב רחב ידיים בשם שדרות פראייר (FRAIEEER'E AVENOO). התרשמו מהאדריכלות הניאו ויזוגותית, הניאו בארוקית, הניאו קלסית והניאו נאצית. בשדרה סניף של הארד רוק קפה, שבעה סניפי זארה, ועשרים סניפי מקדונלדס. הביטו בפסלים האנושיים, בציירי הדיוקנאות, רכשו גלויה, מחזיק מפתחות ומיונז מיניאטורי באחד מדוכני המזכרות. האגדה מספרת שמי שרוכש פחית שתייה באחד מהקיוסקים בשדרה (תמורת שמונה אירו), יזכה להיות פראייר של כבוד.
  3. המדרחוב מסתיים בקתדרלה הגדולה – מריה הבתולה על גדות השפריץ (MARIEE PURITANA DI SPRIZZZEN'E VASSERE). בתוך הכנסייה פסיפס מרהיב מאזמרגד, ועוגב עשוי פלוטוניום. האגדה מספרת שמי שימשש את פסל מריה (עשוי זהב אדום), יזכה בבתולי נצח! טפסו רק אלף ומאתיים מדרגות, ותגיעו לגג הכנסייה, שם תוכלו לעלות על הגלגל הענק התיירותי, ולקפוץ באנג'י או פארקור.
  4. ביקור בכיכר לוציפר (LUZIFERERNE'E PLATSS) הוא חוויה אותנטית מרהיבה. הכיכר המרוצפת אבן ניאו מונגולית שימשה בימי הביניים לשריפת מכשפות על המוקד. קונצלנד אוהבת לשמור על המסורת, וגם היום, ביום ראשון האחרון של כל חודש מתבצעת שריפת מכשפה. הצטרפו לקהל הסקרנים, ידו תפוח אדמה על המכשפה, וצפו בה עולה באש.  את הטקס מלווה מקהלת כנסיית מריה הבתולה על גדות השפריץ, בשירי יודל מלווים באקורדיון ומצילתיים, לבושים בכובעי קש, שלייקס ונעלי ניטים.
  5. הכירו את שייסה (SHAISE'E) – השכונה הטרנדית ביותר בשפריצבורג. השכונה שנמצאת בגדה המזרחית של נהר השפריץ, הייתה עד לא מזמן שכונת מהגרים אפורה, הסובלת מפשע וזנות, אך בשנים האחרונות הגיעו אליה צעירים היפסטרים. רחוב ציצקעס (ZIZKES'E SRTAS) מכוסה כולו בגרפיטי חתרני, ובשוליו מתחמים אלטרנטיבים מרהיבים. למשל גרינה (GREEN'E) הוא קומפלקס הבנוי כולו מגללי עזים ממוחזרים. במתחם הופעות של להקות רוק מקומיות, מסעדת מיונזן (MAYONESSSENEN) המפורסמת, חדר חזרות ומרתף עינויים. מועדון הסאדומאזוך (SADOMAZZOCH CLUBE) הוא גם חממת תפוחי אדומה, מועדון שיזוף ולייבל של מוסיקת חמת חלילים. שווה לנסוע מזרחה!
  6. בשפריצבורג אוכל רחוב נפלא. אל תפספסו את הפטאטו טורטן (PATTATO TORTTENE'E) – עוגה עשויה מקציפת תפוחי אדמה ודובדבנים במיונז, ואת הפוטאטן געפילט (POTTATEN GEFAULTTE'E) – תפוח אדמה ממולא בדומדמניות, כרוב, בייקון ומרציפן, בתיבול מיונז כמובן!
  7. שפיצבורג מלאה באטרקציות, אך כדאי לצאת ליום מהעיר, אל מחוז גורנישטלנד (GURNISHTTTT DISTRICTE'E), רק תשע שעות ברכבת. עלו על פסגת שפיצה שפריץ (SPIEZZE SPRIZZZ), ההר הגבוה ביותר באזור, ותהנו מנוף פסטורלי, מנוקד בשדות תפוחי אדמה ובמרבדי מיונז צהבהבים.

*הכותב היה אורח של לשכת התיירות הקונצלנדית, וטס באדיבות חברת התעופה קונצלנד לופטגעשעפט.

מודעות פרסומת

המלצות תרבות לחול המועד

חול המועד הגיע, ורבים שואלים אותי, אחיעד, מה נעשה בחול המועד?

הנה כמה מהאטרקציות המהממות שריכזתי בעבורכם:

יום השומה הבינלאומי

כבכל שנת מס, גם השנה רשות המסים חוגגת את יום השומה הבינלאומי, ואתם מוזמנים! פעילויות מיוחדות מצפות לכם בסניפי מס הכנסה ומע"מ. מבוך אתגרי לכל המשפחה, בהם תתחקו אחר שולה מחדר 114א. בחדרי ההמתנה: הצגת הילדים המדהימה: "מסים ונפלאות" – סיפורו של טופס 101 שרוצה להפוך לטופס 106, "מע"מ לעם"  – בניית דגל ישראל הגדול ביותר, כל כולו חשבוניות מס! סימפוזיון "שומה, על שום מה?" עם מיטב מורשי החתימה בשוק. יש מה לשפות!

פסטיבל הפתולוגיה באבו כביר

המכון הפתולוגי באבו כביר פותח שעריו לילדים, למתים ולמתים ברוחם.  לקטנטנים –  מתחם כבדים מתנפחים ובריכת מיצי מרה! ולכל המשפחה – בואו לחגוג את חג האסיף בקציר אברים אתגרי! סלפי  בחדר המתים! מתנה מיוחדת לבעל כרטיס "הפתולוג הצעיר" – תריסריון משומר בצנצנצת, חתום על ידי פרופסור היס!

מרוץ תל אביב "עפיפוני שמואל" לתעופה עצמית

זקוקים למרוץ ראוותני בתל אביב? יש ויש. בימי חול המועד יתקיים מרוץ "עפיפוני שמואל" לתעופה עצמית. בואו לעוף על עצמכם ברחבי העיר, התגאו במכנסוני הטייץ, התנשפו בסטייל, וראו את התל אביבים נצורים בביתם. פסטיבל "עפיפוני שמואל" הוא המקום בשבילכם

 

*מותנה בהרשמה מראש **מחיר ההשתתפות 940 ש"ח ללא מע"מ***בתום המרוץ תזכו בסלפי ובעפיפון עצמי מתנת עפיפוני שמואל **** שינויים בהסדרי התנועה בזמן המירוץ. כבישי גוש דן ייחסמו לחסרי המעוף.

דור ה-ם

חדש! האנשים שהביאו לכם את דור ה-X, דור ה-Y, ולאחרונה גם את דור ה-Z, לא עוצרים ומשדרגים אתכם אל דור ה-ם!

שמו שם הדור, "ם", ניתן לילידי ינואר עד אוגוסט 2016, משום שזה הצליל הנפוץ ביותר שהם מפיקים, בעיקר כשהם בוכים. כמו כן נגמרו האותיות באנגלית, כך מספר לנו הפרופסור דור צדיק, מהחוג לסוציופתיה באוניברסיטת חיפה.

הפרופסור צדיק חקר תכונות משותפות לילידי הדור, וממחקרו עולה כי בני דור ה-ם מאופיינים כמפונקים, ילדותיים וחסרי כל תכנון לעתיד.
בתצפיות שטח שערך בפעוטונים, משחקיות ג'ימבורי ופגיות, גילה כי בני דור ה-ם מתקשים לתפקד בעצמם. "נדהמתי לראות אותם מפקידים את גורלם בידי אחרים. הם אינם חושבים על העתיד, לא על קריירה, ולא על ערבות הדדית".
פרופסור צדיק גילה גם שוני פיזיולוגי מהותי בין בני דור ה-ם, לבין הדורות שקדמו להם. בני דור ה-ם נמוכים יותר, ושעירים פחות, עצמותיהם רכות, ומיתרי הקול שלהם מפיקים צלילים דקים יותר. "אין ספק כי מדובר בתהליך ניווני מדאיג, גם היכולות הוורבליות שלהם נמוכות מאוד", הוא מוסיף במבט מודאג במיוחד, "מסתבר שהם לא מסוגלים לדחות סיפוקים, ולו הבסיסיים ביותר: רעב, צמא, שינה, כאב". בשקט הוא לוחש לי כי אפילו על הפרשותיהם הם אינם שולטים.

"חשוב לזכור שבני הדור הזה ינהיגו את המדינה בעוד ארבעים וחמישים שנה, זה נורא, הולך ופוחת הדור", הוא מסכם בעצב את מחקרו.
וכנראה שיש עוד לאן להידרדר: הפרופסור שוקד כעת באפיונו של דור ה-גחכככעח, ילידי תחילת 2017. "אני צופה בעשרות מקרי אולטראסאונד, ומסתמנים ממצאים מדאיגים ביותר", הוא אומר בצער, "במיוחד בתחום הכישורים החברתיים".

פריחת הנחליאלי

להלן תקציר שידורי הסתיו הקרב ובא:

גלגל"צ: כמה יפה פריחת הנחליאלי. רשת ג: גשם של בנזין, גשם של אלי לוזון, גשם של מאיר בנאי. ידיעות אחרונות: ישראל במבול, ישראל היום: ישראל בשיטפון, נחל לכיש עולה על גדותיו, חצבים פורחים או או או, כתבנו בצפון מודד את מפלס הכנרת, המילה האחרונה: עירית בעד שעון חורף, קובי בעד שעון קיץ, גשר צאלים, הפסקת חשמל בכפר סבא, כתבנו בדרום ליד נחל שוצף, כביש ים המלח לסירוגין, נחל לכיש עולה על גדותיו, זה הסתיו עם הענן, ממערכת בקרת הרמזורים נמסר, סעו בזהירות, גשם בעתו, גשם גשם בוא, גשם של בנזין, גשם צאלים, אמצו נחליאלי, לטפו צאלים, כתבנו בשרון עם תדיאור, כתבנו בלכיש עם רפסודה. ישראל היום: ישראל נרטבת, ידיעות אחרונות: ישראל נשפכת, אובך אובך בוא, רמה ברומטרית, בקרת רמזורים, גשם בעתו, עירית בעד שמש, קובי בעד אובך, נשבר השרב, מבול, גשר צאלים, כתבנו בלכיש נסגר לתנועה, נחל לכיש עולה על ים המלח, החשמל בכפר סבא עובר לבנזין, גשר צאלים בעיתו, אין רמזורים בנחל לכיש! עירית בעד קובי, קובי בעד נחליאלים.

ביבי ואני ספונים בלשכתו

1. גם אני פגשתי את ראש הממשלה לתדרוך. זה היה רגע גדול בשבילי, אבל בעיקר בשבילו, משום שאני פגשתי כבר אנשים חשובים בחיי, והוא טרם פגש עיתונאי בכיר כמוני מעולם.

2. על מה הוא דיבר? לא אוכל לומר, שהרי אנשים חשובים כמו ביבי וכמוני לא נוהגים לרכל, רק אוכל לציין רשמים. ואכן, ראש הממשלה הוקסם משאלותיי, מהמבט האלכסוני הנוקב שלי, ומהדרך בה החזקתי את עט הפארקר המוזהב שלי בין האמה לקמיצה. הוא ענה לי ברצינות תהומית. אי אפשר לענות לי אחרת. קוראים לזה כריזמה.

3. ראש הממשלה דיבר ודיבר, ואני חשבתי, והוא פירט והסביר, כל מיני עניינים שהשתיקה יפה להם, אבל הוא דיבר, ובעיקר – אני חשבתי. הנה אני, עיתונאי בכיר, ראש לאריות, נסיוני מוכח ומאמריי מופת, ספון בלשכת ראש הממשלה. וראש הממשלה הרחיב, ופירט וענה על שאלות, ואני החזקתי את סנטרי בידיי. אני האדם החושב, חשבתי לעצמי, יש מנהיג, ויש רודן. הנהנתי לעצמי בחזרה. שנון אני.

4. היינו ספונים בלשכתו, ראש הממשלה, אני, ועוד כמה שהעורך הראשי שלי טרח לשלוח. שלוש שעות ותשע דקות התאפקתי לפי שהלכתי לשירותים. כזה אני, טיפוס מאופק בעל שליטה עצמית גבוהה.

5. טוב שהפגישה התקיימה. לולא נפגשנו, מה היה חושב ראש ההמשלה? קרוב לודאי שהיה מזלזל בתקשורת. אבל כעת, לאחר שזיהה את האיכויות שלי, הוא רואה הכל אחרת. אני יודע, כי הוא אמר לי דברים כנים ועמוקים בסיום השיחה. לא אוכל לפרט מהם, כידוע, אבל להנהן אוכל גם אוכל.

דואר חבילות

אה, אתה 119? היא שאלה אותי, אני 118. לא מתקדם כאן כלום. זה תור לחבילות, למה אנחנו צריכים לחכות עם כולם? תראה, הצביעה על שני התורים המאוישים. מולנו, העדינה בדלפק עסקה בספירת אינסוף מטבעות. הלקוח שמולה, קשיש עם כיפה בוכרית צבעונית שאל אותה שאלה, ובלבל אותה בספירה. בדלפק השני, החמוד הזה שדומה לנדב אבקסיס נראה חמור סבר מהרגיל, מחתים את קצוצת השיער שמולו על עוד טופס ועוד טופס. רואה? כולה דואר רשום! וכשאמרה "רשום!" עלתה בקרשנדו שזיכה אותה במבט או שניים. היא לא הצליחה לצוד בני ברית למרד. בן ובת, בני שלוש בערך, הוא עדיין עם מוצץ, היא עם עקבות שוקו בננה על חולצתה רצו במעגלים וצחקו. אמם בהתה בהם ובצג הפלזמה ששידר סרטוני תדמית בלופ.
שום דבר לא מתקדם, שום דבר, היא העבירה את ידה בשיער העורב שלה, חוצפנים. ובפלזמה הוסבר על שירות חדש של הזמנת תור באפליקציה, והעדינה המשיכה לספור מטבעות, ונדב אבקסיס המשיך להחתים. ושניהם כבר שנים בסניף, עוד כשהיה כוך בשדרה הסמוכה, כשהעדינה הייתה חייכנית, וכשנדב אבקסיס היה עוד בדחן, לפני שהתורים הפכו לממוכנים, ולפני שהם הפכו להיות אויבי הציבור.

הילד נפל ורץ ממרר בבכי לאמא שלו, בפלזמה השוויצו בהארכת שעות הפעילות, וגברת 118 פנתה לעדינה ודרשה מנהל, ומשזו לא ענתה לה, שלפה את הסלולרי וחייגה. ולאחר כמה שניות והקשות היא ביקשה שוב את המנהל. למה? אני אסביר לכם למה? אני רק רוצה לקבל דואר רשום! חבילה קטנה, והמשיכה לצעוק מעבר לדלת. הילד נרגע בזרועות אמו. הפקידה העניינית פתחה תור שלישי. בואו, רק חבילות.
וכשפסקתי להיות 119, וחזרתי להיות אדם חופשי, ויצאתי מהסניף עם הדואר שלי, מספר 118 התנצחה עדיין בטלפון. נופפתי לה לשלום. היא הנהנה אליי בחזרה ושבה לצעוק. כל אחד והחבילה שלו.

חלום אולימפי

הלילה בחלומי לבשתי חלוק מגבת לבן עם לוגו של יערות הכרמל ספא, וחיכיתי שיקראו בשמי.
והכרוז גמגם קצת, עד שלבסוף התפשר וקרא לי: YACHAD!' ואני, כלומר יחד (במילרע), עליתי לזירה ונעמדתי על המזרן. והמתחרה מולי היה לוחם סומו יפני שמן במיוחד, ונחיריו פלטו עשן כאילו היה דרקון, והוא סינן כלפיי קללות ביפנית שלא הבנתי (חוץ ממשהו על בי די אס), ואני השמטתי את מבטי. והקהל זעק: "אל אל ישראל", וקרא בשמי: "יחד, יחד" (במילרע), ואני נבהלתי מאוד, משום שאין לי מושג מה עושים בג'ודו, והקהל ממש רוצה הצלחה. תירגע, אמרתי לעצמי, יש פה מזרן, עשה מה שאתה יודע לעשות עם מזרנים. לכן נשכבתי על המזרן ועצמתי עיניים.
מסתבר שזה היה מהלך מנצח, משום שהכרוז צעק AND THE WINNER IS YACHAD, והקהל הריע. קמתי מהמזרן והנפתי את ידיי למעלה. ראש הממשלה התקשר לברך, והודיע כי הוא יפעל לשנות את שמם של צומת אחיהוד וצומת עמיעד לשמי, והודיתי לו מאוד.
ומירי נבו רצה אליי מתנשפת מעט, ושאלה אותי מה התחושות שלי. ועניתי לה שהתחושות מדהימות. ומירי סיכמה: אם כן התחושות מדהימות. אתה המדהים של כולנו.
והקהל צהל יותר ויותר, ואני, מתוך השתחצנות, נשכבתי על המזרן וחזרתי לישון.