אתמול מת ספורטאי ענק

אתמול מת ספורטאי ענק.
ולא, אני לא מנסה להישמע מבין גדול באגרוף. אני לא. אני לא יכול לסבול אגרוף. זה ספורט אלים, איום ונורא. המתאגרפים האלה, לו היו מנהלים את ה"קרב" שלהם מחוץ לאצטדיון, היו ודאי נעצרים בעוון תקיפה. המנצח הוא זה שממוטט את המפסיד. כמה אכזרי, וההמון צוהל, שם כסף אם תמות או תמית. גלדיטורים מודרנים.

ולא, אני לא מנסה לשכנע שעלי היה הספורטאי הגדול ביותר בהיסטוריה, זו קביעה מטופשת שלא ניתנת להוכחה. יכול מאוד להיות שספורטאים כמו ליאו מסי, מייקל ג'ורדן, איאן ת'ורפ, טייגר וודס או רוז'ה פדרר כשרוניים ממנו. אבל מה זה חשוב, אתמול מת ספורטאי ענק.

ויש הרבה כוכבים גדולים, מתוחכמים ומרהיבים. כל העולם סוגד להם, ואז ממשיך הלאה לכוכב הבא. ככה זה, הכוכב דועך בגיל שלושים וחמש-ארבעים, ונולד במקומו כוכב חדש. הבנים שלי לא מבינים מדוע נוצצות לי העיניים כשאני מספר להם על מייקל ג'ורדן או מראדונה, כמו שילדיהם לא יעפעפו לרגע מסיפורי רונלדו נגד מסי. אבל מוחמד עלי הוא אל זמני. הוא מרגש גם אותי.

כי אתמול מת ספורטאי ענק, ולא ממש אכפת לי איזו סנוקרת הוא הכניס למי באיזה קרב בשנות השבעים. כי מוחמד עלי היה ענק מחוץ למגרש.
הוא ספורטאי שתיעל את הפרסום וההערצה למעשה פוליטי. אני בטוח שהוא הפסיד מזה לא מעט, איזה קמפיין לנעליים או לסכיני גילוח, קומם עליו ציבור מעריצים גדול, את הממסד הספורטיבי והפוליטי, אבל בכך הוא בידל את עצמו. הוא לא ייזכר כבדרן, אלא כספורטאי. ענק.

מודעות פרסומת

מאת: חוכמולוק

חוכמולוק- הבלוג של אחיעד לוק

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s